רקע: חקר הזיקנה וההזדקנות תופס מקום מרכזי הולך וגדל במחקר הגרונטולוגי. במקביל, גוברת ההכרה בצורך להבין כיצד אנשים זקנים תופסים את עצמם ואת תהליך הזדקנותם. תפיסה עצמית של זיקנה (Self-perceptions of aging – SPA)היא הערכה אישית הכוללת התנסויות, חוויות וציפיות של האדם ביחס לזקנתו. תפיסת הזיקנה מתייחסת לרווחים ולאובדנים והיא מושפעת ממאפיינים אישיים ומעוצבת בהקשרים חברתיים ותרבותיים (.(Diehl & Wahl, 2024
מטרת המחקר: לבחון את תפיסתם של אנשים זקנים את זקנתם והאופן שבו הם חווים ומפרשים את תהליך הזדקנותם.
שיטה: מחקר איכותני פנומנולוגי, שבו רואיינו 30 איש בני 70 ומעלה מרחבי הארץ. המשתתפים נדגמו בדגימת "כדור שלג".
ממצאים: זוהו שלוש תמות: (1) "גיל זה רק מספר… בן אדם זה לא רק גיל" – הפער בין המצב האובייקטיבי לתפיסה הסובייקטיבית; (2) "להישאר עצמאית… ולא להיות תלויה באיש" – תפקוד עצמאי ותרומתו לתפיסת ההזדקנות כמוצלחת; (3) "זה הכול מצב נפשי ורגשי… כל יום הוא יום של הזדמנויות בשבילי" – משאבי חוסן בזיקנה.
סיכום: הממצאים מלמדים כי למרות בעיות הבריאות וקשיי התפקוד של המשתתפים, יכולתם להמשיך לתפקד, לשמור על העצמאות ולשלוט על חייהם, מעצבים את חוויית הזדקנותם ותפיסתה כמוצלחת. לכך תורמים משאבי חוסן המסייעים להם בהתמודדות ובהסתגלות לשינויים המתרחשים בתהליך הזדקנותם.
מילות מפתח: תפיסת זיקנה, הזדקנות מוצלחת, משאבי חוסן.