מטרת המאמר: לתאר את השינויים שבוצעו מאז חקיקת חוק הסיעוד ועד כה, להצביע על ההשלכות שיש לשינויים אלו ולהמליץ על שינויים אפשריים עתידיים.
רקע: חוק הסיעוד נכנס לתוקפו באפריל 1988 ומאז חלו בו מספר שינויים משמעותיים. המאמר מתאר את השינויים העיקריים שבוצעו במשך השנים ומצביע על המשמעויות וההשלכות שיש לשינויים אלו.
גמלת הסיעוד מיועדת למתן סיוע למי שזקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום שלו, ברוב או בכל שעות היום. אחד מעקרונות היסוד של החוק היה שהסיוע יינתן ב"עין" ולא בכסף. ברפורמה משנת 2018, התרחבה האפשרות להמרת הגמלה לגמלה כספית. שינוי זה נתון במחלוקת מאז חקיקת החוק ועד כה. בנוסף לכך, קביעת הזכאות נעשתה בתחילה באמצעות בדיקה פיזית של הפונים. במהלך השנים חל שינוי בתהליך הבדיקה ולאחרונה ניתן לאשר זכאות גם על בסיס מסמכים ושיחות טלפון. שינוי נוסף נוגע לרמות הסיוע. בשנים הראשונות היו שתי רמות, בהתאם לחומרת המצב התפקודי של הזכאי. במהלך השנים הורחבה המסגרת לשלוש רמות וב-2018 נקבעו שש רמות. שינויים חלו גם במספר יחידות הסיוע עד למקסימום של שלושים יחידות סיוע שבועיות לנעזרים במטפל ישראלי. מראשית שנות התשעים (של המאה הקודמת) ניתן להעסיק עובדים זרים כמטפלים במסגרת החוק. מספרם גדל משמעותית במשך השנים כאשר הם משרתים לרוב את הזכאים ברמות התפקוד הקשות יותר. ניתן לראות במהלך זה מגמה של חיזוק עקרון השארת הזקן בביתו (aging in place) כחלופה לסידור מוסדי. שינויים נוספים חלו גם בסל השירותים הכלול בחוק. בתחילה התאפשרה המרת חלק מהגמלה למימון ביקור הזקן במרכז יום ובשנים האחרונות נוספה לסל השירותים התוכנית "קהילה תומכת".
המאמר מראה שבעוד חלק מהשינויים נעשו במענה לצרכים שאותם הציבה המציאות, נוצרו עם זאת קשיים ובעיות המחייבים התייחסות. שינויים אחרים, שגם הם תולדה של המציאות המשתנה, עשויים לתרום לשיפור איכות הטיפול בזקן הסיעודי.
שיטה: המאמר מתבסס על סקירה מעמיקה של מסמכי מדיניות ומחקרי שטח שנעשו בנושא חוק ביטוח סיעוד.
מילות מפתח: חוק סיעוד, עובדים זרים, בדיקת תלות, סל שירותים, גמלה בכסף.