חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אומנות האבל": תהליכי פרידה, אובדן ואבל במסגרת קבוצת תמיכה באמצעות אומנות של מהגרות עבודה שמטפלות באנשים עם דמנציה בעקבות מות מעסיקיהן

כותבים: שרון רמר ביאל

תקציר

רקע: אתנוגרפיה זו מתארת ביטויים חזותיים של פרידה, אובדן ואבל בקרב מהגרות עבודה מהפיליפינים בעקבות מות מעסיקיהן, דרך התבוננות בתוצרים שנוצרו במסגרת קבוצת תמיכה באמצעות אומנות שבה השתתפו בתקופת הקורונה ותהליכי יצירתן. מטרת המחקר ללמוד על האופנים שבהם תורמים תהליכי יצירה במסגרת קבוצתית להתמודדות עם מצבים של פרידה, הכרוכים ב'אובדן עמום' וב'אבל נטול זכויות'.

שיטה: אתנוגרפיה היא מתודה איכותנית לאיסוף נתונים שמתאימה לחקר נושאים רגישים ומורכבים כמו אלו המאפיינים את עולמן של מהגרות עבודה הסובלות משוליות מרובה על רקע מגדרי, אתני ואזרחי. האתנוגרפיה כוללת חומרים שנאספו באמצעות תצפית משתתפת במהלך מפגשי קבוצת תמיכה מקוונת, שאותה יזמתי והנחיתי כמטפלת באומנות במרכז יום לאוכלוסייה מבוגרת בשנת הקורונה הראשונה. ניתוח החומרים התבסס על מודל שמתאים למחקר מבוסס אומנות (הוס, 2010) וכלל את הדימויים החזותיים ותהליכי יצירתם וכן את הפרשנות שיוחסה להם על ידי היוצרות ומשתתפות הקבוצה.

ממצאים: תהליכי יצירה בקבוצה תרמו להמשך קיומו של קשר משמעותי בין מהגרות עבודה בסיעוד למעסיקיהן, בשלבי הדמנציה המתקדמים שהתאפיינו בחוויית 'אובדן עמום' נוכח ירידה בתפקודים ולאחר מותם, בעת שחוו 'אבל נטול זכויות' במהלכו נדרשו לפתוח את ליבן למעסיקים חדשים. הדימויים שיצרו אפשרו להן לעבד את מצבן באופן לא מילולי דרך חוויות חושיות. בעוד שהיבטים רגשיים אליהם היו מודעות באו לידי ביטוי בתכנים ובצורות שיצרו, הרי שהרכיבים הפחות מודעים נחשפו דרך חומרי היצירה שבחרו ואופני השימוש בהם.

מסקנות: תהליכי יצירה בקבוצה מספקים תמיכה רגשית, מסגרת פרשנית ומרחב חניכה, שבו יכולות מהגרות עבודה בסיעוד ליצור את המשמעות האישית שלהן לאובדן בזיקה לאמונות ולערכים דומים, המשלבים בין מנהגי תרבות המוצא שלהן למנהגי תרבות המעסיקים.

מילות מפתח: 'אובדן עמום', 'אבל נטול זכויות', מהגרות עבודה, דמנציה, טיפול באומנות

התחברות לאתר

יש להזין את שם המשתמש או כתובת אימייל וסיסמה בטופס מטה. במידה ואינך יודע את שם המשתמש ו/או הסיסמה, מומלץ ללחוץ על איפוס סיסמה

דילוג לתוכן