חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

גִּילָנוּת: חשיבות השימוש במינוח הלשוני להבנת התופעה

כותבים: ד"ר שרית אוקון, פרופ' ליאת איילון

תקציר

מטרת המחקר: מחקר זה בדק האם הציבור הישראלי מכיר את המונח 'גִּילָנוּת', ועד כמה מידת ההיכרות של ישראלים עם ייצוג לשוני זה מתכתבת עם שכיחות הדיווחים על חוויות גילניות.

שיטה: במסגרת המחקר בוצע סקר מקוון שעליו ענו 1,025 ישראלים. הסקר החל בכך שביקשנו מהנשאלים להגדיר 'מהי גילנות?' ולאחר מכן לסמן 'האם ואיזה סוגי אפליה הם חוו בשנה האחרונה'. בסיום הסקר, לאחר שהגדרנו והדגמנו את המונח 'גילנות' – הנסקרים נשאלו שוב האם חוו חוויות גילניות בחייהם, ואם כן – הוצע להם לשתף ולספר.

תוצאות: מהסקר עלה כי 457 (45%) מהמשתתפים כלל לא הכירו מראש את המונח 'גילנות'. מתוך הקבוצה שלא הכירה את המונח רק 46 (10%) דיווחו שחוו חוויות גילניות. לעומת זאת, בקבוצה שמלכתחילה הכירה את המונח – 208 (30%) דיווחו כי חוו אפליה על רקע גיל. בהמשך הסקר, לאחר שהגדרנו והדגמנו את המונח 'גילנות' – 638 (62%) מהנשאלים דיווחו על חוויות גילניות בחייהם, מתוכם 202 (31%) היו נסקרים שלא הכירו מראש את המונח.

מסקנות: תוצאות המחקר הראו כי קיים קשר בין הייצוג הלשוני בעברית של התופעה לבין הדיווחים הסובייקטיביים על קיומה. במובן הרחב יותר, המחקר מראה שלשפה ולמילים יש את הכוח לעזור בהבנה ובפרשנות של חוויות חברתיות ואנושיות.

מילות מפתח: אפליה, גיל, גילנות, ייצוג לשוני, שפה.

התחברות לאתר

יש להזין את שם המשתמש או כתובת אימייל וסיסמה בטופס מטה. במידה ואינך יודע את שם המשתמש ו/או הסיסמה, מומלץ ללחוץ על איפוס סיסמה

דילוג לתוכן