חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

היבטים אתיים של ביצוע בדיקה גנטית לגילוי מחלת אלצהיימר

כותבים: יהודית ראובני וישראל (איסי) דורון

תקציר

אחת המחלות שבחקירת הרקע הגנטי שלהן מושקעים כיום מאמצים מדעיים רבים, היא מחלת אלצהיימר. שכיחותה של המחלה, שעולה בכל עשור אחרי העשור השישי לחיים, הופכת אותה לבעיה רפואית, כלכלית וחברתית משמעותית בחברה מזדקנת. ההתקדמות המדעית בחקירת הרקע הגנטי של מחלת אלצהיימר (להלן מ.א.), המאפשרת כבר כיום לבדוק ולשער את הסיכוי לחלות במחלה, מגלגלת את הביו-אתיקה לפתחה של הזִּקנָה, ועשויה לעמת את דור הבנים עם דילמות הנוגעות להוריהם.

 קשה, ואולי אף מוטעה, להתעלם מנימוקים המצדדים בתועלת חברתית כוללת של הבדיקה הגנטית לגילוי מוקדם של המחלה, כגון הנימוק הגורס כי כל אדם שמסכים להיבדק, מסייע למעשה בצבירת הידע המדעי לתועלת החברה כולה. אולם נקודת המבט הליברלית, המאפיינת חלק גדול מן האתוס של החברה המערבית המודרנית, מעמידה את זכות הפרט כגוברת על שיקולי תועלת חברתית כוללת. ניתן להניח כי בעתיד פריצות-דרך מדעיות נוספות ופיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו את יישומן, עשויים להעלות לדיון ציבורי דילמות אתיות נוספות ומורכבות אף יותר.

מטרת מאמר זה היא להציג את העמדה האתית על-פי אמות המידה המקובלות כיום להענקת ייעוץ גנטי בתחום מחלת אלצהיימר. הדילמה תוצג גם באמצעות שימוש במתודה של אתיקה יישומית על-ידי ניתוח מקרה נתון. כפי שמעלה ניתוח המקרה, לנוכח מגבלות הידע הגנטי הקיים כיום, אין הצדקה מוסרית לעשיית שימוש רחב בבדיקות גנטיות ככלי ל"סילוק חששות" ביחס לעתיד, ובכל מקרה בדיקות כאלו אינן חוקיות ללא הסכמת הנבדק עצמו לביצוען.

התחברות לאתר

יש להזין את שם המשתמש או כתובת אימייל וסיסמה בטופס מטה. במידה ואינך יודע את שם המשתמש ו/או הסיסמה, מומלץ ללחוץ על איפוס סיסמה

דילוג לתוכן