חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

השפעתן של טכנולוגיית שיקום סיעודית ושל טכנולוגיית שיקום רגילה על מדדי השיקום של קשישים לאחר אירוע מוחי

כותבים: זהר ניר, דוד גלינסקי, זהר זולוטוגורסקי

תקציר

שתי טכנולוגיות שיקומיות נבחנו על קשישים לאחר אירוע מוחי. האחת כללה את הגישה השיקומית הרגילה הנהוגה במחלקה גריאטרית שיקומית, והאחרת הוסיפה לגישה השיקומית הרגילה התערבות סיעודית מתוכננת.השערת המחקר הייתה כי התערבות סיעודית מתוכננת שתינתן לקשישים לאחר אירוע מוחי ולמטפליהם העיקריים, נוסף על תכנית שיקום רגילה, תשפר את תפקודיהם הפיזיים, הנפשיים וההתנהגותיים לאחר שלושה חודשים ולאחר חצי שנה בהשוואה לקשישים שישתתפו בתכנית שיקום רגילה.

דגימה שכבתית אקראית שנעשתה בקרב מטופלים לאחר אירוע מוחי הניבה שתי קבוצות בגיל ממוצע של 78 שנים: 73 נבדקים בקבוצת ההתערבות, ו -82 בקבוצת הביקורת. שתי קבוצות המחקר השתתפו בתכנית שיקום רגילה, אולם נבדקי קבוצת ההתערבות קיבלו בנוסף הדרכה סיעודית מתוכננת.

תכנית ההתערבות הסיעודית נבנתה כתדריך מובנה של 12 פרקים ונועדה לתת מענה לצורכיהם הקוגניטיביים, הרגשיים והאינסטרומנטליים של הנבדקים. ההתערבות החלה בשבוע הראשון לאשפוז ונמשכה 12 שבועות רצופים בתדירות של פעם בשבוע למשך שעתיים.

ההשוואה בין שתי טכנולוגיות השיקום נעשתה בשלושה מועדים: בשבוע הראשון לאשפוז, לאחר שלושה חודשים ולאחר שישה חודשים. התוצאות אוששו את רוב השערות המחקר: נבדקי ההתערבות הראו רמות גבוהות יותר של תפקוד עצמאי (לפי מדד FIM) של יכולת טיפול עצמי, של יכולת ליטול תרופות, של הקפדה על משטר תזונתי, ושיפור בתפיסת מצב הבריאות, במצב הרוח ובהערכה העצמית. יתרה מזאת, להתערבות הייתה השפעה מצטברת ארוכת טווח שבלטה בייחוד בשיפור ההערכה העצמית ובתפיסת מצב הבריאות. השערת המחקר לא אוששה באשר לתפקוד עצמאי במסגרת הבית (IADL ) ומיקוד שליטה.

במאמר מוסברים העקרונות שעליהם מושתתת טכנולוגיית ההתערבות הסיעודית, נדונות התוצאות וניתנות המלצות לשימוש בהתערבות ככלי עזר להשגת תוצאות בריאותיות גבוהות יותר בשלבי השיקום וההחלמה מאירוע מוחי.

 

התחברות לאתר

יש להזין את שם המשתמש או כתובת אימייל וסיסמה בטופס מטה. במידה ואינך יודע את שם המשתמש ו/או הסיסמה, מומלץ ללחוץ על איפוס סיסמה

דילוג לתוכן