חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

השתתפות קשישים בכוח העבודה – מגמות עיקריות

כותבים:  יעקב קופ ורוני בר – צורי

תקציר:

במהלך השנים חלה ירידה תלולה בשיעורי ההשתתפות של קשישים בכוח העבודה. המאמר בוחן תופעה זו על רקע שינויים רבים שחלו במאפייני האוכלוסייה הקשישה. הבחנה לפי מגדר, מוצא, ותק, לאום, מאפייני השכלה והיסטוריהתעסוקתית מסייעת בזיהוי הנטייה להמשיך להשתייך לשוק העבודה גם אחרי גיל הפרישה.

המאמר בוחן תהליכים אשר צפויים להעלות את שיעור השתתפות של בני 65+ בשוק העבודה. על אלו נמנים בין השאר גידול בשיעורי השתתפות נשים בגילאים הצעירים יותר, עליית רמת ההשכלה בקרב כלל האוכלוסייה, גידול חלקם היחסי של משלחי יד אקדמאיים וטכניים, צבירת ותק בקרב העולים וגידול חלקם היחסי באוכלוסייה של קשישים ילידי הארץ. המגמה להאריך את תקופת העבודה (לגברים עד גיל 67 לנשים עד גיל 64) באמצעות הסדרים מוסדיים וחקיקה עולה בקנה אחד עם תהליכים אלו .

ההתפתחויות בשוקי עבודה בעולם ובישראל מרמזות על ביקוש גובר לעובדים מיומנים בעלי הכשרה והשכלה גבוהה בענפי השירותים. התפתחויות כאלו יאפשרו העסקה של עובדים מיומנים גם מקרב קשישים בעלי השכלה גבוהה, במשלחי-יד בעלי סטטוס גבוה. מדובר בקשישים  שלמרות גילם המתקדם זוהו כקבוצות שנוטות להמשיך לעבוד (כעובדים עצמאים במסחר ובשירותים עסקיים). עם זאת, ההתפתחויות המתוארות עשויות לפגוע בהעסקת עובדים לא מיומנים ובעיקר בקשישים שביניהם. אלה, אם ייאלצו לעבוד, יידחקו לעיסוקים לא מקצועיים בשכר נמוך.

עידוד עבודה בגיל מבוגר באמצעות תמריצים שונים עשוי להביא לתוצאות רצויות בהיבטים שונים, אולם עד  שתגדל השתתפות הקשישים בכוח העבודה לרמה שתאפשר קיום בכבוד  (לאחר צבירת שנות ותק פנסיוני ממושכות דיין כדי להקנות לפורשים  זכות לפנסיה מלאה ממקום העבודה), חשוב לא לפגוע בקצבאות הזקנה, שהן הבסיס העיקרי לרווחת חלק ניכר מאוכלוסיית הקשישים בישראל.

התחברות לאתר

יש להזין את שם המשתמש או כתובת אימייל וסיסמה בטופס מטה. במידה ואינך יודע את שם המשתמש ו/או הסיסמה, מומלץ ללחוץ על איפוס סיסמה

דילוג לתוכן