חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

טיפול לעת זיקנה בבן/בת מתמודד/ת עם נכות נפשית: החוויה היום-יומית ומשמעותה עבור ההורים המזדקנים ועבור האחים והאחיות של המתמודד/ת

כותבים: ד"ר פלי מושקין, פרופ' אריאלה לבנשטיין

תקציר:

מטרת המחקר: בעקבות מגמת האל-מיסוד (deinstitutionalization) בבריאות הנפש התרחש מעבר של מתמודדים עם מחלות נפש לחיים בקהילה בקרב משפחותיהם, כאשר הטיפול במתמודד מוטל בעיקר על ההורים, הממשיכים לשאת בנטל כבד זה גם לעת זיקנתם. מטרת המחקר היא לתאר, ללמוד ולהבין את החוויה היום-יומית של הורים מזדקנים אלו ושל אחיו ואחיותיו של המתמודד ואת מארג היחסים המשפחתיים.

שיטה: המחקר נערך בשיטה איכותנית, במסורת פנומנולוגית, בגישת חקר עולם החיים, תוך שיקוף עצמי של החוקר.  במחקר נדגמו 11 יחידות משפחתיות. כל יחידה כללה זוג הורים בגילאים 67 עד 86 ואחים/אחיות של המתמודד. בסך הכול נדגמו במחקר 40 משתתפים. בהתאם למסורת המחקר הפנומנולוגי, שאלת המחקר היא שאלה פתוחה, הבוחנת כיצד חווים ההורים והאחים/אחיות את חוויית הטיפול היום-יומי בבן המשפחה המתמודד..  

תוצאות: ממצאי המחקר מלמדים על חוויה רבת פנים של חיי היום-יום של ההורים המזדקנים ושל אחיו ואחיותיו של המתמודד. חוויה זו משתרעת על הרצף שבין התמסרות טוטאלית לטיפול, שאינה מותירה כוחות לתוכני חיים אחרים, לבין טיפול מווסת, המותיר מקום לתכנים נוספים המעשירים את חייהם של ההורים ושל האחים והאחיות.

סיכום ומסקנות: המחקר נתן קול ליחידה משפחתית שבה הורים בגיל זיקנה מטפלים לאורך שנים רבות בבן/בת המתמודדים עם נכות נפשית, הביא את קולם של ההורים ושל אחיו ואחיותיו של המתמודד, וחשף את החוויה של היחידה המשפחתית. המחקר מעלה למודעות את הנזקקות של ההורים בגיל זיקנה להתערבויות מקצועיות המותאמות לשינויים הקשורים לגיל ולהשלכות של שינויים אלה על יכולתם להמשיך ולשאת בנטל הטיפול. כמו כן, המחקר הביא את החששות של אחיו ואחיותיו של המתמודד/ת באשר ליכולתם להכיל את המורכבות הכרוכה בהמשך טיפול, והעלה את הצורך להגדרה מחדש של משימת הטיפול.

מילות מפתח: זיקנה, טיפול, נכות נפשית, ניתוח יחידה משפחתית במחקר איכותני.

התחברות לאתר

יש להזין את שם המשתמש או כתובת אימייל וסיסמה בטופס מטה. במידה ואינך יודע את שם המשתמש ו/או הסיסמה, מומלץ ללחוץ על איפוס סיסמה

דילוג לתוכן