חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יחסי הגומלין בין תפיסת איכות הקשרים הבינאישיים לבין הציפיות מהם: התרומה לתחושת רווחה אישית בזקנה המאוחרת

כתבה: עירית רגב

תקציר

מטרת המחקר היתה לבדוק את הגורמים המנבאים רווחה אישית בקרב קשישים מאוד (קרי: מבוגרים בני 75 ומעלה הגרים בקהילה),  תוך שימת דגש על המימד של קשרים בינאישיים. המאמר מציג את אופי יחסי-הגומלין שבין תפיסת איכות הקשרים הבינאישיים לבין הציפיות מקשרים אלה ואת התרומה של האינטראקציה בין הגורמים הללו לניבוי משתנה התוצאה: תחושת הרווחה האישית.

במסגרת המחקר הומשגו גורמי הקשר הסובייקטיביים – תפיסת איכות הקשרים הבינאישיים והציפיות מקשרים אלה. לשם בדיקת הגורמים הללו פותחו כלי מדידה חדשים, שבאמצעותם נבדקו אופי יחסי-הגומלין שבין תפיסת איכות הקשר לבין הציפיות והתשומה היחסית של כל אחד מהגורמים לניבוי תחושת הרווחה האישית בזקנה המאוחרת.

לצורך עריכת המחקר נדגמו באופן אקראי 200 קשישים בני 75 ומעלה, תושבי גוש דן, מתוכם נמנו 194 נבדקים שהשיבו על שאלון המחקר בשלמותו  ונכללו בסופו של דבר בניתוחים הסטטיסטיים. לצורך בדיקת האינטראקציה בין משתני הקשרים הבינאישיים (תפיסת איכות הקשר והציפיות מהקשר) לבין תחושת הרווחה האישית, זוהו בקרב אוכלוסיית המחקר ארבע קבוצות: מעל ומתחת לחציון של תפיסת איכות הקשר והציפיות מהקשר. נבחנו ההבדלים בין ארבע הקבוצות לגבי כל אחד משלושת המדדים של הרווחה האישית: דיכאון, רגש שלילי ושביעות רצון מהחיים.

תוצאות המחקר מראות שתחושת הרווחה האישית הגבוהה ביותר נמצאה בקבוצת "המופתעים לטובה," דהיינו: הקבוצה שציפיותיהם של חבריה מן הקשר נמוכות, אך תפיסתם את איכות הקשר גבוהה.

המסקנה המרכזית העולה מן המחקר הינה כי תפיסת איכות קשרים גבוהה בזקנה המאוחרת בשילוב עם רמת ציפיות נמוכה חשובות לתחושת רווחה אישית טובה.

התחברות לאתר

יש להזין את שם המשתמש או כתובת אימייל וסיסמה בטופס מטה. במידה ואינך יודע את שם המשתמש ו/או הסיסמה, מומלץ ללחוץ על איפוס סיסמה

דילוג לתוכן