חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

"מה שאתה צריך להיות בחיים זה לא יותר צעיר אלא יותר צודק": ייצוגי הזדקנות גברית בסדרות ישראליות עכשוויות

כותבים:

שרון רמר-ביאל; ענת פירסט

תקציר:

רקע: חקר ייצוגים תקשורתיים עסק בניסיונות לקשור בין מגדר לבין אתניות, דתיות ומעמד. מחקר זה מבקש להוסיף את ממד הגיל, שטרם זכה לנראות מספקת וחשיבותו נובעת מכך שהוא מנת חלקם של כל מי שמזדקנים כיום בתרבויות מערביות המקדשות נעורים. מחקרים שהתמקדו בייצוגי גיל ומגדר אפיינו לרוב את דימויי הזיקנה הנשית ועסקו פחות בדימויי הזיקנה הגברית.

שיטה: במטרה לחשוף כיצד מובנית הזיקנה הגברית במציאות הישראלית העכשווית בוצע ניתוח תוכן איכותני של שלוש דרמות טלוויזיוניות שעלילתן התייחסה לאתגרי ההזדקנות בתרבות הישראלית המשתנה ובהן גילמו דמויות זקנות תפקיד מרכזי: 'נבלות', 'חסמב"ה דור 3'  ו'שטוקהולם'. הניתוח נשען על מודל "מעגלי שייכות לזיקנה" (רמר ביאל ופירסט, 2013), שעוסק באופן הבניית הזיקנה בשיח התקשורתי במונחי מרחב וזמן.

ממצאים: הזיקנה הגברית בסדרות הדרמה הישראליות העכשוויות הובנתה מתוך שלושה מעגלי חיים מרכזיים שבהם מתקיימים רצפים של זמן: במרכזו של מעגל הרפלקסיביות מוצגת תפיסתו של הגיבור הזקן את עצמו על ידי דיאלוג מתמיד בין יכולותיו בהווה לעומת יכולותיו בעבר העולים בקנה אחד עם הסטריאוטיפ של מיתוס הצבר. במרכזו של מעגל החיים האינטר-סובייקטיבי מובנית הגבריות בזיקנה דרך מערכות יחסים בין-אישיות, אשר הבולטת בהם היא חברות עם גברים בני דורם, אותה מיטיב לתאר מושג ה'רעות'. במרכז מעגל החיים הקונטקסטואלי מוצגות הדמויות הגבריות בזקנתן דרך הנכחת ההיעדר של מוסדות חברתיים מחייהם, כמו המשפחה, לצד מוסדות שמתעלמים מהם כמו התקשורת והמשטרה.

מסקנות: שלושת מעגלי החיים כוללים מגוון רחב של דימויים אשר השילוב ביניהם מאתגר תפיסות סטריאוטיפיות מקובלות. כך מתקבל דימוי עצמי ומגדרי של הגיבורים אשר משלב בין מיתוסים של הגבר העברי החדש לגבר המערבי המודרני לתפיסות גילניות דרכן מובנה הדימוי החברתי של הגיבורים.

מילות מפתח: זיקנה, גילנות, גבריות,  מיתוסים, סטריאוטיפים, ייצוגים תקשורתיים

 

 

התחברות לאתר

יש להזין את שם המשתמש או כתובת אימייל וסיסמה בטופס מטה. במידה ואינך יודע את שם המשתמש ו/או הסיסמה, מומלץ ללחוץ על איפוס סיסמה

דילוג לתוכן