חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

קרבה רגשית ואוטונומיה אישית: חוויית האחאות של מבוגרים עם תפקוד שכלי גבולי לצד אחאים ללא מוגבלות לאור תהליכי הזדקנותם

כותבים: ד"ר איילת גור, ענבר ורטהיימר-שינה, פרופ' ליאת איילון

רקע: מאמר זה עוסק באוכלוסייה ייחודית מתחום המוגבלות השכלית – אנשים מזדקנים עם תפקוד שכלי גבולי (להלן תש"ג). אנשים עם תש"ג מהווים 13.6%מהאוכלוסייה הכללית, ומתמודדים עם גורמי סיכון רבים לאורך חייהם, אך זוכים למיעוט התייחסות מחקרית. תהליכי הזדקנות של אנשים עם תש"ג מחד גיסא, ושינוי הרכב מערכות התמיכה שלהם בשל הזדקנות או פטירה של מטפלים עיקריים, מאידך גיסא, יכולים להשפיע על יחסיהם עם אחאים ללא מוגבלות בתקופה משמעותית זו, דווקא כשהאחים נדרשים לקחת חלק מעורב ופעיל יותר בטיפול בהם.

מטרת המחקר: להעלות לשיח המקצועי את קשרי האחאים בתקופת הזיקנה, דווקא מנקודת מבטו של האח עם המוגבלות.

שיטה: המדגם כלל 20 אנשים עם תש"ג בגילים 62-42, המתגוררים בדיור חוץ-ביתי. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות חצי מובנים מותאמים ונותחו בשיטה איכותנית-פנומנולוגית.

תוצאות: הממצאים מעלים תיאור מורכב של קשרי האחאים בזיקנה. המרואיינים הציגו את האחים עם התפתחות תקינה כמקור התמיכה העיקרי בזקנתם מבחינה פרקטית ורגשית. אולם לצד זאת, הם גם הציגו את רצונם להיות אנשים אוטונומיים ועצמאיים ואת תפיסתם את הקשר עם האחים לאור זאת.

סיכום ומסקנות: יש להתייחס לנקודות משיקות בין תחומי הידע של לימודי מוגבלויות וגרונטולוגיה כדי להבין באופן מקיף את חווייתם וצרכיהם של מזדקנים וזקנים עם תש"ג ולהעניק להם מענים ראויים. בנוסף לכך, נרקמה הבנה על אודות הקשר שמבקשים אנשים עם תש"ג עם אחים ללא מוגבלות, בזקנתם, לאור תאוריית ההגדרה העצמית ועיקרון הבחירה החופשית שבבסיסה. מודגשים צעדים אופרטיביים שעל צוותי מסגרות הדיור, קובעי מדיניות ואנשי מחקר לנקוט כדי לסייע לאנשים עם תש"ג לשפר את איכות חייהם ולעצבם באופן שהם עצמם מוצאים לנכון.

מילות מפתח: תפקוד שכלי גבולי, זיקנה, קשרי אחים, מוגבלות שכלית התפתחותית.

התחברות לאתר

יש להזין את שם המשתמש או כתובת אימייל וסיסמה בטופס מטה. במידה ואינך יודע את שם המשתמש ו/או הסיסמה, מומלץ ללחוץ על איפוס סיסמה

דילוג לתוכן